בדיקות שמיעה
בבדיקת השמיעה נאבחן את חומרת הירידה בשמיעה וכן את מקור הירידה בשמיעה. על מנת להבין את סוגי הירידה השמיעה השונים יש צורך להבין מעט את מבנה האוזן ותפקודה.
האוזן מחולקת ל 3 חלקים
אוזן פנימית
השבלול- החלק בו הצליל האקוסטי מותמר לעצבוב חשמלי.
אוזן התיכונה
עור התוף ועצמימי השמע- רוטטים ומוליכים את הצליל לעבר האוזן הפנימית.
אוזן חיצונית
האפרכסת ותעלת האוזן- האפרכסת קולטת את הצליל ומוליכה אותו דרך התעלה אל עור התוף
פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה
כאשר ישנה פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה – ירידה זו מוגדרת כירידה הולכתית כלומר פגיעה בהולכת הצליל. ירידה מסוג זה- במקרים רבים ניתנת לטיפול כגון – שעווה, נוזלים, נקב בעור התוף ועוד. ישנן ירידות הולכתיות קבועות שלא ניתן לטפל בהן ובמקרים אלו יומלץ על שימוש במכשירי שמיעה.
פגיעה באוזן פנימית או עצב השמיעה
כאשר ישנה פגיעה באוזן הפנימית ו/או בעצב השמיעה ( עלול להיגרם כתוצאה מהזדקנות האוזן, חשיפה לרעש ועוד) הירידה תוגדר כירידה תחושתית - עצבית. ירידה מסוג זה לרוב הינה בלתי הפיכה והדרך היחידה להתמודד עימה היא על ידי הגברה באמצעות מכשירי שמיעה (למעט מקרים חמורים מאד בהם מכשירי שמיעה לא נותנים מענה מספק ויומלץ להשתיל שתל שבלול).
כיצד מתבצעת בדיקת שמיעה ?
מטרת בדיקת השמיעה היא לאבחן את סף השמיעה של הנבדק וכן לאבחן את מקור הירידה בשמיעה כאשר יש צורך בכך. את הבדיקה מבצע קלינאי תקשורת. בדיקת שמיעה כוללת בדיקות דיבור ובדיקות צלילים.
בדיקת ac (air conduction)
בתחילת הבדיקה יורכבו לנבדק אוזניות דרכן יושמעו לו מילים עליהם הוא נדרש לחזור וכן יושמעו לנבדק צלילים שונים (תדרים) בעוצמות חלשות על מנת לזהות את סף השמיעה של הנבדק לצלילים אלו.
התדרים הנבדקים אלו הם התדרים המשמעותיים ביותר עבורינו כבני אדם שכן הם כוללים בתוכם את עיצורי הדיבור שלנו.
אם בבדיקה זו יימצא שישנה ירידה בשמיעה, יש צורך לאבחן את מקור הירידה בשמיעה (הולכתית או תחושתית עצבית).
אבחון זה ייעשה על ידי בדיקת bc.
בדיקת bc (bone conduction)
קלינאי התקשורת יניח מעין אוזניה מיוחדת מאחורי האוזן ושוב יושמעו לנבדק צלילים בעוצמה חלשה ובתדרים שונים.
הצלילים המושמעים דרך אוזניה זו מרטיטים את הגולגולת וכך בעצם מדלגים על האוזן החיצונית והתיכונה ובודקים ישירות את האוזן הפנימית ועצב השמיעה.
אם יימצא בבדיקה זו שהשמיעה תקינה הרי שפוטנציאל השמיעה תקין ומקור הירידה בשמיעה הוא הולכתי.
אם יימצא בבדיקה זו שהשמיעה ירודה כמו שהתקבל בבדיקת ac הרי שמדןבר בירידה ממקור תחושתי עצבי
אם יימצא שהשמיעה אינה תקינה אך גם לא זהה לספי ה ac הרי שהירידה היא ממקור מעורב כלומר גם הולכתי וגם תחושתי עצבי.
לאחר סיום הבדיקה, קלינאי התקשורת יסכם את תוצאות הבדיקה וייתן המלצות להמשך.
כיצד מתבצעת בדיקת שמיעה בילדים?
בבדיקות ילדים אנחנו מנסים לקבל את אותם פרמטרים אבל בשל גילם הצעיר וקושי בהשגת שיתוף פעולה יש צורך לעשות זו בדרך שונה. על מנת לאבחן את ספי השמיעה אצל ילדים מתחת לגיל 5-6 (בהתאם לשיתוף הפעולה של הילד), הבדיקה נעשית באופן ״משחקי״ יותר ובעזרת קלינאי תקשורת נוסף בתוך חדר הבדיקה שמתווך לילד את הבדיקה ומסייע במציאת ספי השמיעה.
תינוקות
בגילאים הצעירים יותר (לרוב בן שנה לשנתיים) התינוק ישב על ההורה בין 2 רמקולים. יושמעו לו קולות אנושיים של שירה ודיבור דרך רמקולים וכך בעצם נוכל לראות מהי העוצמה הנמוכה ביותר בה התינוק הגיב.
בגיל זה לרוב לא ניתן להרכיב אוזניות על אוזני התינוק כיוון שככל הנראה הוא יוריד אותם ולכן גם לא ניתן לעשות הפרדה ברורה בין האוזניים.
פעוטות
מעל גיל שנתיים ננסה לשים חפצים (בובה, כדור, מטוס אוטו וכו) לפני הפעוט והוא יידרש להצביע עליהם בהתאם למה שיתבקש ברמקול בחדר.
אם יתאפשר, ננסה לשים אוזניות על האוזניים על מנת לקבל הפרדה ברורה.
ילדים
מעל גיל 3 נצפה מהילד להרכיב אוזניות ונבקש ממנו להצביע על תמונות של חפצים מוכרים (כדור מטוס בובה פרפר וכו׳). בנוסף בגיל זה ננסה לקבל ספים למספר תדרים שונים באופן משחקי ובהתנייה כלומר כל פעם שישמע צליל, יידרש לעשות משהו. למשל לזרוק חרוז לקופסא , לשים טבעת במגדל טבעות.
בדיקת טימפנומטריה
בדיקה המוכרת בשמה העממי כבדיקת נוזלים אם כי יש אפשרות לאבחן דברים נוספים באמצעותה.
טימפנומטריה נובע מהמילה טימפני tympany שפירושה עור התוף.
הבדיקה אינה כואבת אך ישנה תחושת לחץ קלה מאד. בבדיקה זו מוכנסת מעין אוזניה קטנה לאוזן. הבדיקה בודקת את תפקוד מנגנון הולכת הצליל באוזן החיצונית והתיכונה. באמצעות בדיקה זו נוכל לראות האם התנועה של עור התוף היא מתחת, מעל ,בהתאם למצופה או אולי אין תנועה כלל (למשל כאשר יש ריבוי נוזלים באוזן תיכונה שמגבילים את תנועת עור התוף).
בנוסף באמצעות בדיקה זו נוכל לבדוק האם תנועת עור התוף שהתקבלה, היא בלחץ תקין או שישנן תת לחץ והאוזן לא מאווררת מספיק.
לבסוף, נוכל לדעת מהו נפח תעלת האוזן. כאשר הנפח קטן מהמצופה יתכן שזו אינדיקציה לכך שישנו צרומן (שעווה ) חוסם. כאשר הנפח גדול מהמצופה, יתכן שזו אינדיקציה שישנו נקב בעור התוף או אולי מדובר באוזן שעברה ניתוח כפתורים .
אם יימצא שאחד או יותר מהמדדים הללו לא תקין, הנבדק יןפנה להמשך בירור אצל רופא אאג.
